שעון חורף – שעון חורף הוא השעון שאנו מחליפים עם סיומו של הקיץ, לרוב בסוף אוקטובר, בכדי ליהנות משעות השמש גם במהלך החורף ולהתעורר כאשר השמש בחוץ וכיף לצאת לבית הספר, לצבא או לעבודה. שעון חורף לרוב מוחלף לשעון קיץ בסוף מרץ, וכך אנו מזיזים את השעון בישראל מידי שנה, כל חצי שנה.
מתי מזיזים שעון חורף
שעון חורף לרוב מזיזים בסוף חודשי ספטמבר או אוקטובר. שעון קיץ מזיזים לרוב בין החודשים מרץ לאפריל. מגלים מתי מזיזים כל שעון מספר שבועות לפני, והדבר נקבע בהתאם לסיבוב כדור הארץ והמיקום שלו מול השמש.
שעוני חורף 2021 לדוגמא הוחלפו ב- 31 לאוקטובר ושבו לשעון קיץ רק ב- 26 למרץ.
למה תמיד משנים שעון בשתיים בלילה?
המחשבה מאחורי החלפת השעון בשעה שתיים בלילה היא פשוטה: רוב אנשים בדרך כלל נמצאים בבית או בעבודה בשעה הזו, ישנים או עובדים במשמרת לילה. בזכות זאת, השעה לא באמת תפריע להם יותר מדי, והשינוי לא יהיה מורגש כמו שהיה יכול להיות אם השינוי היה מתבצע במהלך היום.
בזכות זאת, אף אחד לא שואל מתי מזיזים את השעה ואנשים, מסעדות, פאבים או עסקים שונים אינם סובלים משינוי השעה קדימה או אחורה, בחורף או בקיץ.
ההיסטוריה של תזמון השעון
הרבה אנשים טועים לחשוב שהחלפת השעה לשעון חורף או קיץ החלה מצורך שהתעורר בעקבות המהפכה החקלאית. עם זאת, דווקא נמצאו עדויות שבהן נראה כי חקלאים דווקא נלחמו נגד שינוי השעון, מתוך תחושה שהם מפסידים שעה בכל פעם שהם משנים את השעון, והדבר פוגע ביכולות העבודה שלהם באותו היום.
עד היום, חקלאים לא אוהבים את שינוי השעון מאחר והם בדרך כלל נצמדים ללוח זמנים שאליו גם חיות המשק רגילות, וחשוב לשמור עליו קבוע.
שעון חורף ושעון קיץ והשינוי שלהם מידי חצי שנה הועלו לראשונה ברצינות באירופה, בחיבור קומי שנכתב על ידי בנג'מין פרנקלין בשנת 1784.
בשנת 1907, ויליאם וילט היה אושיה אנגלית בבריטניה, שכתב את הספר "בזבוז אור היום", בו תמך בשינוי שעון חורף ושעון קיץ לחיסכון בזמן וניצול מיטב שעות היום בכל עונות השנה. הוא טען שכך אנשים יוכלו לנצל את אור היום גם לאחר שעות העבודה, והפעולות שיבצעו למטרות הנאה יהיו כיפיות יותר עבורם ויאפשרו להם ליהנות מהן במשך זמן רב יותר. הוא אף טען כי ניצול אור היום יסייע לחסוך בדלק, שבזמנו נעשה בו שימוש בעיקר למטרות תאורה.
למרות הפצרותיו מול הפרלמנט, החוק לשינוי השעון עבר בבריטניה ובארצות הברית רק לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר מותו של ויליאם וילט.
מאז אותם ימים, חלק מהמדינות אימצו את השיטה במהלך מלחמת העולם הראשונה בכדי לחסוך בדלק, על ידי הפחתת הצורך שלו על ידי שימוש באור אמיתי במקום במלאכותי. המדינה הראשונה שניסתה לאמץ את שינוי שעון חורף שעון קיץ היא גרמניה, בשנת 1916. בארצות הברית, הנשיא וודרו וילסון העביר את החוק לראשונה בארצות הברית בשנת, אך הוא בוטל כשבעה חודשים לאחר מכן.
במלחמת העולם השנייה, מדינות נוספות החלו לאמץ את השיטה בכדי לייעל את הלחימה בחורף ובקיץ ולמצות את מיטב שעות היום שבהן השמש היא במרומים.
בארצות הברית העבירו את החוק לשינוי שעון חורף לשעון קיץ בשנית בשנת 1942 על ידי הנשיא פרנקלין רוזוולט, אך שינוי הזמן לא היה סופי עד לשנת 1966, כאשר הנשיא לינדון ג'ונסון חתם על החוק המצהיר על התאריכים הספציפיים, בהם יש לבצע שינוי לשעון קיץ בארצות הברית ברחבי האומה.
שעון קיץ בישראל היה קיים בחלקו בתקופת המנדט הבריטי וגם לאחר קום המדינה. ועם זאת, החוק הרשמי לשינוי שעון חורף ושעון קיץ חוקק רק בשנת 1992. מפתיע לחשוב ששינוי שעון שאליו אנו רגילים שנים, הוא בעל מסורת כה צעירה.
שעון חורף תורם לחיסכון באנרגיה?
בין השנים 1974 ל- 1975, מדינות רבות נוספות החלו להשתמש בשעון חורף ושעון קיץ בכדי ללחום במשבר האנרגיה בזמנו. דבר דומה נעשה בארצות הברית במשך חודש בשנת 2005, בכדי להפחית את עלויות החשמל.
למרות ניסיונות אלו, מחקר שנערך בארצות הברית מצא כי שינוי שעון חורף או שעון קיץ לרוב חוסך מעט מאוד מחשבון החשמל שלנו לכל היותר, ולרוב השימוש באור מלאכותי לא קטן בהרבה. כיום, אף יש לציין ששהייה בבית לרוב עשויה לגרום לאנשים להפעיל את מערכות מיזוג האוויר, ועל ידי כך לבזבז את אותה כמות חשמל בצורה שונה.
היום כל העולם עובד לפי שעון קיץ?
לא. מפתיע לגלות שרוב העולם לא שואל מתי מזיזים את השעון. סין, יפן והודו הן המדינות הגדולות ביותר בעולם שלא משנות את השעון מידי חצי שנה בשום צורה שהיא. אפילו בארצות הברית, ישנן מדינות כמו אריזונה או הוואי שלא פועלות לפי החוק, ומעדיפות לשמור על השעה זהה בכל ימות השנה.
מאמרים נוספים:
- כל המידע על שעוני קיץ במדינת ישראל
- שעוני נוכחות
- קודן לדלת כניסה
- חברת מקורטק- משנה את פני המשחק בתחום שעון נוכחות לעסקים ופרילאנסרים בתחומים שונים.
יתכן ושינוי השעון לא באמת בריא
שינוי הזמן בישראל עשוי להיות לא נוח ולא נעים לאנשים שסובלים מתופעות המושפעות מעונות כמו דיכאון עונתי, לדוגמא. הסיבה לכך היא ששינוי שעון קיץ או חורף משנה את מחזור השינה שלנו, וכתוצאה מכך עשוי לפגוע במחזור השינה הביולוגי הקבוע שלנו.
זאת ועוד, שינה לא רציפה שמשתנה מידי חצי שנה בצורה זו עשויה להוות סיכון לפיתוח של התקפי לב, ומגדילה את הסיכויים לבצע תאונות דרכים כתוצאה מעייפות וצורך להסתגל לשעון החדש.
הריטואל הקבוע לשעון 2021, 2022 או 2023
שעון חורף מרגיש כמו טקס שאנו מבצעים על בסיס קבוע כבר שנים, אך למען האמת הוא קיים בישראל משנת 1992 בלבד. במהלך שעוני חורף 2021 חגגנו 29 שנים לחוק וכעת, ב- 2022, אנו חוגגים 30 שנים מלאות למסורת שעם הזמן נדמה כי תהיה ארוכת שנים, מחכים לשנת 2023 ו 2024 לראות אם יהיו שינויים מהותיים במסורת זו.
